אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

משיחית ודתייה - גורל אחד ועם אחר

לפני 6 שנים, מטען חבלה התפוצץ בתחנת אוטובוס מול בנייני האומה שבירושלים.
מרי גרדנר המשיחית נהרגה במקום.
הלילה נפטרה בחורה דתייה מפצעיה.
ומה זה קשור ליום העצמאות ה-63 למדינת ישראל?
22/11/2017
מרי גרדנר - נשכחה במקרר...
מרי גרדנר - נשכחה במקרר...

 הודיה נחמה אסולין הי"ד נפצעה לפני 6 שנים בהיותה רק בת 14, ממטען חבלה שהתפוצץ בתחנת האוטובוס מול בנייני האומה ומאז הייתה מחוסרת הכרה. הלילה היא נפטרה. אלפים שלא הכירו אותה או משפחתה, באו לחלוק לה כבוד אחרון ורבים חזרו מהלווייתה כשהם רטובים עד לשד עצמותיהם עקב הגשם שלא פסק מהבוקר. זהו עם ישראל!

ונזכרתי בקרבן אחר באותו פיגוע טרור... המשיחית מרי גרנדר. לאחר מותה, הקהילות המשיחיות בישראל וארגונים אוונגליסטים למיניהם הזכירו אותה ואת האסון שסיים את חייה בניוזלטר שלהם, ובמושב המשיחי "יד השמונה" הניחו את תמונתה על שולחן הספרייה בו היא נהגה לקרוא... אוי, כמה מרגש!

באותה שנה, חודשיים לאחר פיגוע הטרור, נחגג יום העצמאות ה-63 למדינה, שיהיה בסימן הערבות ההדדית בעם ישראל. בין מדליקי המשואות הופיע הילד מוישי הולצברג היתום, בן לזוג חסידי חב"ד שנרצח במעשה טרור בהודו כשנה וחצי לפני כן.
אין ספק, שהיישום הפשוט ביותר לערבות הדדית, עולה בתחומים הקשורים לגמילות חסדים ועזרה לזולת. אנשי חב"ד הנמצאים בארבע כנפות הארץ, לא רק נותנים שירותי דת לרבבות ישראלים ויהודים אחרים המטיילים או הנמצאים בחו"ל לצורך עסקים, אלא עוזרים גם כאשר האנשים נתקעים בקשיים ועד לטיפול בהרוגי תאונות ונרצחים - עדות לכך הן הכתבות הרבות שהתפרסמו בנידון בתקשורת.

השתייכות לאומית – ומי שנטש...

אותה ערבות כנראה לא נמצאת אצל היהודים המשיחיים ואחיהם לאמונה המכנים את עצמם "גוף המשיח", כאילו הם האברים של גוף אחד ושלכל אחד חשיבות משלו. ההוכחה לכך היא העובדה שמרי גרנדר נשכחה למעלה מחודש במקררי המכון לרפואה המשפטית באבו כביר!!!

אף אחד לא דאג לה. בני משפחתה אף לא טרחו להגיע ארצה לבקר במקום בו סיימה את חייה בצורה כה טראגית. המשיחיים הסתפקו בלהזכיר אותה בניוזלטר שלהם, מעסיקיה רק התראיינו לתקשורת על מנת לזרוק כמה מילים חמות עליה, ועורכי הדין המשרתים את הקהילה (בתשלום) גם לא נרתמו למטרה. היא פשוט נשארה במקרר, לבדה, בודדה כפי שהייתה כל חייה.

שרה ליבוביץ-דר, כתבת של מעריב, הצליחה ברוב כישרונותיה לכתוב כ-5 עמודים על חייה העלובים והמשעממים של המיסיונרית מרי גרדנר. התברר כי בעיירה ממנה היא הגיעה לא זכרו אותה כלל, והמצב היה דומה גם בבית הספר בו היא לימדה: "אנחנו מצטערים לשמוע על מותה", אומרת אחת המורות, "אבל אף אחד פה לא זוכר אותה". "אנחנו באמצע תקופת בחינות ואיש אינו פנוי להעלות זיכרונות", התחמקה מזכירת בית הספר.

זהו גוף המשיח!

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים