אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

רב אורתודוקסי או עבריין נמלט? - חלק 3

"הרב" ליאופולד כהן, הוא דמות נוספת שהמשיחיים מציגים אותה בכל הזדמנות כרב אורתודוכסי שהאמין בישוע * בפרק נוסף על "רבנים שהפכו ל"יהודים משיחיים" יצאנו לנבור בארכיונים ובספרים מתחילת המאה ה-20 כדי לקבוע אחת ולתמיד האם מדובר ברב אורתודוקסי או באיכר שהסתבך בפלילים
25/08/2017
המיסיונר הבפטיסטי ליאופולד כהן
המיסיונר הבפטיסטי ליאופולד כהן

"Chosen People Ministries" או בשמו הקודם "American Board of Missions to the Jews" הוא ארגון מיסיונרי אמריקאי שנוסד בסוף המאה ה-19 במטרה ברורה לנצר יהודים. בעת היווסדו פעל הארגון באופן רשמי ומוצהר תחת חסות הארגון הנוצרי הבפטיסטי "American Baptist Home Mission Society".
באתר האינטרנט של הארגון המיסיונרי האמריקאי, במדור "מי אנחנו", מסופר כי מייסדו היה הרב ההונגרי ליאופולד כהן (1862-1937).

אתר x-rabbi שסיפר על "רבנים שהאמינו בישוע" אמנם נמחק, הודות לכתבות שעלו בגיליונות הקודמים שלנו שחשפו את הזיופים המגוחכים של חלק מהדמויות שכיכבו בו, אבל סיפורו של רב יהודי הונגרי בשם ליואפולד כהן, שנולד לפני כ-165 שנה והאמין בישוע, הועתק משם ועדיין מופיע באתרים מיסיונריים שונים. אותו כהן, לא רק שהמיר את דתו, הוא גם ייסד את העמותה המיסיונרית שהוזכרה לעיל. העובדה הזו גרמה לנו, המחפשים אחר האמת, לצאת למסע בעקבותיו, כדי לנסות ולהבין מה גרם לרב יהודי להמיר את דתו באמצע חייו ולהאמין בישוע.
אם חשבנו שהפעם נופתע ונגלה סיפור אמיתי, גילינו בתוך זמן קצר כי גם כאן מדובר בשקר גס הרותם דמויות שלא קיימות או ממציא סיפורים ומדביק אותם לדמויות מפוקפקות.

באופן כללי, לכהן יש ביוגרפיות שונות וסותרות, אבל כולם מסכימים על כך שהוא המיר את דתו לנצרות והשתייך לזרם הבפטיסטי שבה. בימיו הוא לא היה משיחי והוא גם לא הכיר בהגדרה זו. כהן הטיף לג'זוס קרייסט (Jesus Christ) ולא לישוע. Jesus Christ הוא גם השם שכהן מציין בכתביו בהם קרא ליהודים להתנצר. בסוף, כהן מת ונקבר כנוצרי ב-19 לדצמבר 1937 לאחר טקס נוצרי, כמיטב המסורת הפרוטסטנטית בכנסייה הבפטיסטית שב-Marcy Avenue שבברוקלין (כיום The Concord Baptist Church of Christ). משורות אלו אנו נוכחים לראות כי המשיחיים מנסים לגייס את כהן בכוח לשורותיהם, למרות שהוא הגדיר את עצמו כנוצרי והתנהג ככזה. למעשה, בכך הם מוכיחים לנו שנוצרי ומשיחי הם עניין אחד.

ועכשיו נצא למסע במנהרת הזמן. לפי הגירסא "הרשמית" המופיעה בפרסומים המשיחיים השונים, כבר בהונגריה כרב צעיר היה כהן טרוד עם נבואות התנ"ך על המשיח ומכיוון שהרבנים המקומיים לא הצליחו לענות על שאלותיו בענייני אמונה, המליץ לו אחד מהם שיפליג לארה"ב בה נמצאים תלמידי חכמים שיוכלו לספק לו תשובות. לאור השיממון היהודי-רוחני שהיה באותן שנים באמריקה, לעומת תור הזהב התורני שפרח אז בהונגריה ובאירופה כולה - לא רק שטענה זו מגוחכת, היא גם מופרכת לחלוטין.
לפי האגדה המשיחית, כהן הגיע לארה"ב, שמע באקראי דרשה מפי מטיף יהודי שהמיר את דתו לנצרות וקרא לאחיו היהודים לעשות זאת גם כן, ואז קיבל את האמונה בישוע.

זהות מזויפת ומציאות עגומה

בפועל, מה שמעניין יותר בסיפורו של כהן הוא שלא רק יהודים התנגדו אליו אלא גם נוצרים בפטיסטים מהזרם שלו. ההתנגדות הזו נבעה מסיבה פשוטה, כפי שנראה בהמשך. אחד המתנגדים הנוצריים היה עורך הדין אלכסנדר בייקון. בייקון הגיע למסקנות כי מי שהציג עצמו כרב לשעבר, הינו נוכל שלא הוסמך לרבנות, לא היה כהן ואף השתמש בתואר ד"ר למרות שלא היה לו תואר כזה מעולם. את כל הראיות פרסם בייקון בספרו "המקרה המוזר של ד"ר כהן ומר יוסוביץ" (בהשראת רב המכר "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד") שיצא לאור ב-1918.
יצוין כי בייקון היה תומך נלהב בהתנצרותם של יהודים והוא עצמו שימש כחבר דירקטוריון של ארגון מיסיונרי אחר שיועד למטרה זו. לא הייתה לבייקון כל בעיה עם יהודים מומרים המנסים לנצר יהודים, אבל הבעיה שלו הייתה ספציפית עם כהן, כי הוא ראה בו שקרן ורמאי.

בייקון גבה עדויות רבות מיהודים יוצאי הונגריה שהגיעו מברנזה - עיר הולדתו של כהן, וכן מאפציצה - עיר מגוריו לאחר נישואיו. העדויות כולן התגלו כתואמות והצביעו על כך שליאופולד כהן נולד כיצחק לייב יוסוביץ. יוסוביץ היה איכר שהחזיק בבית מרזח וברח מחוץ לגבולות הממלכה האוסטרו-הונגרית לאחר שבית משפט הרשיע אותו בעוון זיוף מסמכים שנועדו לגנוב את שטחי החווה של שכנו החוואי שנפטר. בגין כך גזר עליו בית המשפט שלוש שנות מאסר.

ב-12 לאפריל 1918, העיתון The American Jewish Chronicle פרסם כתבה המתמקדת בסיפורו של כהן, בה נאמר כי בחוגים נוצריים שונים מתרחשת סערה שנוגעת ל"בתי חרושת" לניצור יהודים כאשר הללו מתחילים להבין כי בפועל מדובר רק בעושק של נוצרים תמימים התורמים למטרה זו, עבור נוכלים שמתעשרים על גבם. (ספרו של בייקון מביא את הרשימה המלאה והארוכה של כל נכסי הנדל"ן שרכשו כהן ובנו מכספי התרומות).

הכתבה אף מצטטת קטעים המובאים בספרו של בייקון:
"למשך 25 שנה... עם כל העובדות הידועות לאנשים רבים, פושע מורשע אשר לא התחרט על מעשיו, מציג עצמו בהתחסדות ובצביעות כמאוד דתי, אשר מתכחש ומשנה עובדות לגבי חייו בעבר; הוא מעמיד עצמו כרב לשעבר, מעמיד עצמו באופן שקרי בהווה כאיש דת בפטיסטי, צובר לעצמו הון רב על סמך העמדת הפנים השקרית, הון אשר מקבל מנוצרים המאמינים בו ואשר חושבים שהם משלמים לתקצב שליחות מיסיונרית אמיתית כלפי יהודים, בביצוע רב שהתנצר, בעל השכלה רבה, בעל השפעה, אדוק, אך לאמיתו של דבר הוא איננו מלומד, בעל השפעה, או רב לשעבר, אלא הוא היה סך הכול איכר עלוב בהונגריה, מהמעמד הבינוני, אשר היה בעלים של בית אכסניה לצד הדרך, או בית מרזח בצמוד לחווה שלו, עד שהוא פשע בזיוף על מנת לגזול את חוות שכנו; הורשע; ברח לארצות הברית; החליף את שמו ואימץ לעצמו 'מקצוע' של 'מטביל צדקני לנצרות'".

תסבוכת משפטית מבישה

למעשה, ההסתבכויות המשפטיות של כהן בארה"ב החלו כבר ב-1910 כשנחשפה זהותו האמיתית. להלן רשימת תביעות משפטיות בהן הוא כיכב:

1) 1910 – אברהם פיינברג נגד כהן: פיינברג, חוקר פרטי, נשכר על-ידי כהן כדי לרגל אחרי אדם בשם פיליפ ספיבק שחשף את זהותו האמיתית. פיינברג לא קיבל את שכר הטרחה שלו ולכן תבע את כהן.
אגב, ספיבק, שהיה בין הראשונים שחשף את מעללי כהן בעבר ובהווה, הצליח דרך הקונסוליה של הונגריה, להשיג עותק מפסק הדין בו נאשם יצחק לייב יוסוביץ...
ספיבק דאג לפרסם אותו והמסמך המתורגם נמצא בספרו של בייקון. המסמך הרשמי כולל תיאור מפורט של יוסוביץ והוא דומה להפליא לזה של כהן.
פיינברג זכה במשפט התביעה.

2) 1913 – שפילד נגד כהן: עו"ד שפילד שנשכר על-ידי כהן כדי לגרום למעצרם של ספיבק ואלכסנדר ניוביץ בתואנות שווא, תבע את כהן לאחר שגם הוא לא קיבל שכר טרחה.
ניוביץ היה יהודי מומר, חבר ילדות של כהן. הוא ידע את עברו המפוקפק של כהן אולם עבד אתו במיסיון כי חשב ש"חזר בתשובה" עד שכהן ביקש ממנו לחתום על הצהרה שקרית שתמיד הכיר אותו כאדם הגון וישר - לאחר שספיבק ומיסיונרים אחרים פקפקו ביושרו ובמוסריותו. כבר לפני זה, כשהחלו השמועות על עברו ועל בריחתו מהונגריה, הכריז כהן ברבים כי הוא מפליג למולדתו יחד עם ניוביץ. הוא עשה זאת עבור קהל תומכיו, כדי להוכיח להם שאם הוא מעז לחזור להונגריה, הרי זו הוכחה שהוא לא ברח משם ומעולם לא הועמד למשפט והיה מבוקש בידי רשויות החוק. במקום זאת, כשהגיעה אונייתם של השניים לנמל הצרפתי, נשאר כהן בפריז ושלח את ניוביץ להונגריה בלעדיו. הוא גם מסר לו מכתבים עם שמו כדי שישלח אותם מהונגריה למספר נמענים באמריקה – כדי להוכיח שאכן דרך שוב על אדמת הונגריה... כל זה גרם לניוביץ להבין כי כהן נשאר אותו יצחק לייב יוסוביץ הנוכל שנמלט בעור שיניו מרשויות החוק בהונגריה והוא נפרד ממנו.
שפילד זכה.

3) 1913 - Chosen People (עיתונו של כהן) נגד ניוביץ וספיבק.
העתירה נדחתה.

4) 1913 - ניוביץ נגד כהן: ניוביץ תבע את כהן על תביעה שקרית ומאסר שווא שנגרם לו כתוצאה מכך.
התביעה נדחתה, ניוביץ ערר והמשפט התקיים ב1917.

5) 1917 - ספיבק נגד כהן: ספיבק תבע את כהן על הוצאת דיבה וזכה. במהלך משפט זה, עדת ההגנה העיקרית, לנה דיים, הודתה כי העידה עדות שקר עבור כהן בשני משפטים קודמים.
היא נשפטה ונכלאה.
פיליפ אנגלנדר, עוזרו של כהן, נאשם בביזיון בית המשפט לאחר שהתברר כי דיבר עם חבר המושבעים וניסה לרכך אותם.

6) 1917 – ניוביץ נגד כהן: משפט נוסף, כהמשך למשפט שנערך ארבע שנים קודם לכן, לאחר העירור.

למרות שטען כל העת כי יהודים אורתודוקסים ובעיקר רבנים עומדים מאחורי ה"עלילות" נגדו, כהן מעולם לא נתבע על ידי יהודים נאמנים לתורת ישראל. התביעות כולן נעשו על ידי נוצרים או יהודים מומרים כמוהו.

בין העדויות הרבות שעזרו להוכיח כי כהן אינו אחר מיוסוביץ, הייתה גם זו של ברנרד יוסף (יוסוביץ במקור), בן אחיו.

לשקר, לשקר ושוב לשקר

כהן מעולם לא הציג שום מסמך או תעודה שתוכיח את טענתו כי הוסמך לרבנות. באחד המשפטים טען כי הוסמך לרבנות בישיבת החת"ם סופר בפרשבורג, במשפט אחר הוא טען שהוא קיבל הסמכה מהרב זלמן לייב טייטלבאום מסיגט, ולאחר מכן המציא גרסא שלישית שטענה כי היה ברשותו מכתב שמעיד על כישרונותיו ויכולותיו לכהן כרב. אולם, בניגוד להצהרותיו, חברו לספסל הלימודים לייב שרוטר, העיד כי כהן נזרק לצמיתות מהישיבה בה למד בהיותו בן 14-15. וכאילו לא די בזאת, עורך דינו של כהן, עו"ד דהגרפנריד אמר בבית המשפט כי כולם מסכימים שכהן מעולם לא היה רב!

אך יש כאלו המנסים להחזיר את הגלגל אחורה. 100 שנים לאחר שבית המשפט האמריקני (שלא נחשד כידוע בקשר עם ארגונים רבניים) פסק כי כהן אכן לא היה רב, באתר של הארגון המיסיונרי Chosen People Ministries, כמו גם באתרx-Rabbi ובאתרים מיסיונריים נוספים ממשיכים לטעון בתוקף שכהן היה רב.

אגב, כנוכל מקצועי, ההסברים של ליאופלוד כהן לגבי הסמכתו לאיש דת בפטיסטי, היו מעורפלים לא פחות. יתכן והרעיון להציג את כהן כרב היה בכלל של האיש שהביא אותו לנצרות, הרמן וורשביאק. וורשביאק, יהודי מומר ומיסיונר שנתמך כספית על ידי הכנסייה הסקוטית, הביא את יוסוביץ לאדינבורג שבסקוטלנד על מנת להיטבל לנצרות ושם, כנראה כדי להרשים את הנוכחים, הוא הציג אותו לראשונה כ"הרב כהן". אבל וורשביאק, כמו כהן, לא היה אדם ישר בלשון המעטה. המיסיונר המתודיסטי, ארנו גבליין האשים את וורשביאק בכך שהוא פועל בדרכים לא אתיות, כיוון שהוא היה מנצל את מצבם הכלכלי הקשה של מהגרים יהודים ומבטיח להם טובות הנאה בתמורה להאזנה לדרשותיו.

כיום, "היהודים המשיחיים" אוהבים מאוד לצטט קטע מספרו של פרופ' יעקב אריאל, Evangelizing the Chosen People, בו הוא מתרשם מידיעותיו של כהן. השאלה היא האם כהן עצמו כתב את הכתבים המיוחסים אליו? הרי, צוות שלם היה מועסק על ידו כדי להפיץ מיסיון.
אגב, הספר עצמו מאוד מומלץ לקריאה כיוון שהוא מגבה את כל מה שאנחנו מפרסמים על "היהדות המשיחית": הוא חושף את הקשר ההדוק בין הנצרות האוונגליסטית לבין התיאולוגיה של "היהדות המשיחית", מציג את "היהדות המשיחית" כתנועה חדשה שנוסדה רק במאה האחרונה (בניגוד לטענות המשיחיות) ומגלה את התהליכים שעברה התנועה כדי להציג נצרות בצורה יהודית... אבל מכל הספר, רק קטע קטן עניין את "היהודים המשיחיים"... דברי מליצה על "רב" הנובעים מהרגשת המחבר ולא מחקר מעמיק.

כששקר הופך למסורת

ואם נחזור לארגון Chosen People Ministries, נראה כי המצאת ביוגרפיות של יהודים אורתודוקסים שהתנצרו מהווה חלק בלתי נפרד מפועלו. כך למשל נטען שם כי יו"ר הארגון, מיץ' גלזר, גדל בבית שהיה "בית אורתודוכסי רק בשמו" (כך בדיוק רשום שם). המושג "בית אורתודוכסי רק בשמו" הוא מושג חדש ולא מוכר. כולם יודעים מה זה "בית יהודי אורתודוקסי" אבל "בית יהודי אורתודוכסי רק בשמו", נראה כהמצאה משיחית מפותלת, על מנת להאדיר ולהכשיר את השרץ ולהציג את גלזר כמי שהגיע מבית דתי ובכל זאת בעט ביהדותו. המבחן לבדוק זאת ברור מאוד: אם המשפחה שמרה מצוות - היא אורתודוקסית, ואם לא - היא חילונית! אבל אל דאגה. שקרנים נופלים בסופו של דבר בפח, ואותו גלזר אמר למראיין של העיתון The Jewish Star כי משפחתו לא שמרה לא כשרות ולא שבת. כלומר, לא "בית אורתודוכסי בפועל" וגם "לא בית אורתודוכסי בשמו". זו הייתה משפחה חילונית לגמרי... שוב, הניסיון להלביש רקע אורתודוקסי על יהודי מומר, מתברר כתלוש מהמציאות.

איך שגלגל מסתובב לו...

כהן לא היה הנוכל הראשון שביקש לשכתב את ההיסטוריה שלו. הוא גם לא היה הראשון - והרבה עוד באו בעקבותיו - כדי להוציא כספים במרמה מנוצרים תמימים, תוך הצגת דיווחים הצלחה כוזבים על המרת דתם של יהודים. אבל אותם אלו שהולכים בדרכו שוכחים שסופו של כל שקר להתגלות, בדיוק כפי שסיפור הכיסוי השקרי של כהן נחשף. ואתם, החברים בקהילות המשיחיות, פשוט תפקחו עיניים.

הכנסייה בה הספידו את כהן בטכס לווייתו

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים