אודות יהודים משיחיים,הברית החדשה,וישוע המשיח.

מגילה בת 2,000 מגוללת בתוכה הפתעה

אל מול טענות ללא ביסוס, כאילו בתורה שבידינו ישנם זיופים, הגיעה תפנית ארכיאולוגית וטכנולוגית וחשפה מידע שהימם את החוקרים

המגילהמעין הקדמה:
פסוקי התנ"ך המצוטטים בברית החדשה מובאים לעיתים בשיבוש ניכר. בעבר היו בודדים שניסו לטעון כי דווקא התנ"ך העברי, היהודי והמקורי, הוא זה שמשובש, וכי "הרבנים" שלחו את ידם בגוף הטקסט על מנת לסלף במזיד פסוקים רבים, בין היתר כאלו שמעידים כי ישוע הוא המשיח. אלו נחשבו להזויים ולשוליים ביהדות המשיחית.

אולם, אם לפני כעשור, מר זאב אייזיקס - המוציא לאור של עיתון 'מסיאניק טיימס' (שהספיק מאז להתעשת, לנטוש את "היהדות המשיחית ולחזור ליהדות) ספג ביקורת קשה בשל אמירות כאלה, כיום הפכה דעה זו למיינסטרים בקהילות המשיחיות בארץ, ולא בגלל מלומדים עטורי תארי אקדמאים, אלא בעקבות צמד כוכבי יוטיוב מגמתיים הבזים לדת ישראל...

כדי לצחוק על הרבנים, הם יודעים לצטט פרופסורים אתיאיסטים שדעתם על הברית החדשה גרועה עוד יותר מאשר על התנ"ך... מחקרם של אותם פרופסורים אגב, הפך לבלתי רלוונטי לאור חשיפות ארכיאולוגיות חדשות, כמו זו שהוצגה בשנה האחרונה על פיענוח מגילת עין גדי.

* * *

לעין גדי היסטוריה רבת שנים. היא מוזכרת בתנ"ך כבר מתקופת יהושע בן נון (יהושע ט"ו, ס"ב), דוד ישב בה כאשר שאול רדף אחריו (שמואל א'; כ"ג, כ"ט – כ"ד, א') ותושביה עלו למלחמה נגד יהושפט (דברי הימים ב'; כ', ב'). העיר חרבה בתקופת המרד של בר כוכבא והישוב היהודי בה התחדש במאה ה-3 לספירה.

אבל בסוף התקופה הביזנטית, במאה ה-6 לספירה, עין גדי עלתה בלהבות, היהודים ברחו בחיפזון והיישוב נשרף כליל. לא נותר בו דבר מלבד הררי פחם. תושבי המקום היהודים מעולם לא חזרו למקום כדי לאסוף את ספרי התורה, ספרי הלימוד והאוצרות האישיים שלהם.

בשנת 1965 אירע המפנה שחשף מחדש את החיים היהודיים הארוכים ומלאי התוכן שהיו במקום, כאשר חריש בשדה חשף ממצאים ארכיאולוגים. חמש שנים מאוחר יותר החלו החפירות הארכיאולוגיות בראשות פרופ' דן בר"ג ז"ל, פרופ' אהוד נצר ז"ל וד"ר ספי פורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

התרגשותם הייתה רבה כאשר בתוך מה שהיה פעם בית הכנסת של הישוב העתיק, הם מצאו את מה שהיה נראה כארון הקודש ובו שרידים מפוחמים רבים של קלף לצד גליל שנשרף רק בחלקו.

"נגענו בו עם כלים עדינים מאוד, עדינים יותר ממשב-רוח. אפשר היה לראות שזו מגילה, כי ראו את הגלילה, אבל אי אפשר היה לקרוא מה כתוב בה. זה הגיע עד למחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה, אבל גם הם הרימו ידיים", סיפר פורת.

לפי כמה שיטות תיארוך, נמצא שהמגילה קדומה ביותר, ואפשר לשייכה לתקופה המקבילה לאחרונות המגילות ממדבר יהודה (המאה הראשונה והשנייה לפני הספירה) ומכאן חשיבותה הגדולה.

למרות זאת, כאמור, האכזבה הייתה גדולה כי לא נמצא כל דרך לפענח אותה ולדעת מה כתוב בה. במשך 46 שנים, היא נשארה סגורה ללא אפשרות לפתוח אותה, כיוון שהתפוררה במגעה עם ידיים.

הטכנולוגיה בשירות האמונה

המגילה לא נשכחה מלב: לפני כשנה וחצי יזמה הארכיאולוגית פנינה שור, ראש המעבדה לשימור מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, את סריקת המגילה בשיטת CT. לצורך כך היא פנתה לפרופ' ברנט סילס, מונחה בפיענוח דיגיטלי של טקסטים עתיקים במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קנטאקי, על מנת לבדוק האם ניתן לקרוא את המגילה באמצעות שיטות טכנולוגיות מתקדמות מבלי לפתוח את המגילה. הניסיון הצליח.

"ההישג המדעי של סילס הוא בעל חשיבות עצומה", מדגיש פרופ' מיכאל סיגל, ראש מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. "זכינו לקבל מגילה 'חדשה' ממדבר יהודה, המספקת נדבך נוסף להבנת תולדות נוסח המקרא בכלל, ונוסח המסורה של התורה בפרט".

משהגיעו התוצאות, נעשתה מלאכת הפיענוח והניתוח הטקסטואלי על ידי שני חוקרים מן החוג למקרא באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכאל סיגל, ראש מפעל המקרא ופרופ' עמנואל טוב העורך הראשי לשעבר של הצוות שפרסם את מגילות מדבר יהודה.

הטקסט שנשתמר זהה לנוסח המסורה, הן באותיותיו והן בחלוקה לפרשיות.

לסיכום: זהות זאת של המגילה מלמדת כי הנוסח המקובל כיום הוא עתיק מאוד, ונוסח המסורה שבידינו אינו המצאה חדשה בת זמננו או המצאה בת מאות שנים, כפי שטוענים המשיחיים ואתיאיסתים, שמצאו מטרה משותפת: ביזוי הדת היהודית.

* * *

על מהימנות המגילות מחוץ לקומראן פרופ' עמנואל טוב, הוא פרופסור בחוג למקרא של האוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חתן פרס ישראל לשנת 2009. הוא לא אדם דתי וככזה לא רואה את עצמו מחויב לנסות להצדיק את המסורת היהודית במחקריו, אבל הנה קטע ממאמר שכתב תחת הכותרת "על תגליות קדומות וקודמות":

"בתקופה שבה נתגלו בקומראן מגילות מקראיות נמצאו מגילות גם במקומות אחרים במדבר יהודה: בנחל מורבעאת, בנחל חבר, בנחל צאלים ועל המצדה (מתחת לרצפה של בית הכנסת). כמותם של טקסטים אלה הייתה קטנה בהרבה מזו של המגילות שנמצאו בקומראן, וגם אופיים נהיה שונה. בעוד שבמגילות קומראן משתקפת רבגוניות טקסטואלית, הרי שבכל המקומות שמחוץ לקומראן נמצאו אך ורק עותקים של המקרא השייכים ל'משפחת נוסח המסורה'. ...מכאן יוצא, שלא הרקע הכרונולוגי הוא המפתח להבנת ההבדלים בין אופיים של הטקסטים מקומראן לבין הטקסטים שנמצאו במקומות האחרים, אלא הרקע החברתי.

המגילות שנמצאו בקומראן הן אוסף של טקסטים שנכתבו במקומות שונים בארץ-ישראל, ומכאן גם ההבדלים הפנימיים בתוכנן. הטקסטים שנמצאו במדבר יהודה מחוץ למערת קומראן, לעומת זאת, משקפים מציאות חברתית שונה. אלה טקסטים שהיו בידי מאמינים קנאיים, וחזקה עליהם שהחזיקו בעותקים מדויקים ובעלי סמכות בגלל קשריהם עם מרכזי הסמכות בארץ, או במילים אחרות, (הם החזיקו) בעותקים של נוסח המסורה שבאו כנראה מחוגי המקדש.

לעותקים של המקרא, ממקומות שונים במדבר יהודה מחוץ לקומראן, נודעת חשיבות רבה להבנת התפתחותו של נוסח המקרא, אבל חשיבותם לפרשנות המקרא מוגבלת, שכן נוסחם זהה בדרך כלל לזה של כתבי-היד של נוסח המסורה מימי הביניים, למעט הבדלים אחדים בחלוקה לפרשיות".

פרופ' עמנואל טוב מסכם את מאמרו המרתק במילים: "בסופו של דבר יש לנוסח המסורה יסודות במאות האחרונות שלפנה"ס, והוא לא נוצר בימי הביניים"...

יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ; וּדְבַר-אֱלֹקֵינוּ, יָקוּם לְעוֹלָם- ישעיהו מ' ח'.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים